#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 1 המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה האם יש לו את הדין כמו בגדולה מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל ומדוע?	א&quot;ר יעקב אמר רב חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר דמי, עבדו בה רבנן תקנתא כי היכי דלא ניפסדינהו.	כתובות פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 2 המוציא הוצאות על נכסי אשתו ואכל מהקרן ולא מהפירות האם נוטל מה שהוציא, או דאמרינן מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל?	מהמעשה שהלך אחד להביא מעות אשתו ונצרך בדרך לזוז אחד ולקחו, רב אמי אמר נקרא שאכל ומה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל אבל אמרו לו כיון דאכיל קרנא נקרא הוצאה והוי כהוציא ולא אכל שנשבע כמה הוציא ויטול.	כתובות פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 3 המוציא הוצאות על נכסי אשתו וגרשה האם נוטל מה שהוציא או לא (והאם נשבע על זה)?	"הוציא הרבה ואכל קימעא קימעא ואכל הרבה - מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל.<p dir=""rtl"">הוציא ולא אכל - לאביי אם השבח יותר על היציאה נוטל ההוצאה בלא שבועה ואם לאו בשבועה, א&quot;ל רבא שיבא להערים, לכן אמר רבא אם היתה הוצאה פחות מהשבח נוטל את ההוצאה, ואם היה יותר מהשבח אין לו אלא הוצאה שיעור השבח, ולעולם בשבועה.</p>"	כתובות פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 4 בעל שהוריד אריסים במקומו לשדה אשתו האם כשמסתלק הבעל גם הם מסתלקים או לא?	פשט רב הונא בריה דרב יהושע אם הוא יודע לעבוד בקרקע הם מסתלקים עמו (שלא הועילו לה כלום אלא לו) {ואין דנים כאן כיורד לשדה חברו והשביחו שהרי יש בעל שיטרח ויעשה זאת}. אבל אם אינו יודע להיות אריס, ארעא לאריסי קימי ואינם מסתלקים.	כתובות פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 5 בעל שמכר קרקע לפירות האם חל המכר וכיצד הלכה ומדוע?	"יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא אמר מה שעשה עשוי שהרי הפירות שלו, רב פפא משמיה דרבא אמר לא עשה ולא כלום שתקנו פירות משום רווח ביתא אבל למכור אין זכות [ומה שרב יהודה אמר זה מכללא שפסק רבא באדם שנתן שפחה שהכניסה לו לאשה שניה שמה שנתן נתן, ואין מזה ראיה ששם נמי יש רווח ביתא].<p dir=""rtl"">להלכה לא עשה ולא כלום, ובטעם הדבר לרבא כנ&quot;ל, לאביי חישנן שמא תכסיף, איכא בינייהו ארעא דמקרב למתא אי נמי בעל אריס הוא, אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא. </p>"	כתובות פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ: 1 שומרת יבם שהניח אחיו קרקע, מעות, פירות תלושין או מחוברים, האם הם משועבדים לכתובתה?	"כל נכסיו משועבדים לכתובתה, לכן: הקרקעות - ודאי משועבדים.<p dir=""rtl"">מעות ופירות התלושים מן הקרקע - ר&quot;מ סבר מטלטלים משועבדים לכתובה ומשועבדים לה וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות, וחכמים סוברים מטלטלים לא משתעבדים לכתובה לכן כל הקודם בהם (מחיים) זכה &lt;ע&quot;פ רש&quot;י&gt;.</p><p dir=""rtl"">פירות המחוברים&nbsp;&nbsp;- שלה ושמים את הקרקע כמה שווה בלי פירות וכמה עם, והמותר ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות {אף ששנינו במשנה שלר&quot;מ שמים כנ&quot;ל ולחכמים שלו תני שלה (ולא פליגי)}</p>"	כתובות פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ: 2 שומרת יבם שמתה מי קוברה ומדוע (ומה היו צדדי הספק)?	"הסתפקו האם יורשי הבעל קוברים אותה שיורשים כתובתה או יורשי האב שיורשים הנכסים הנכנסים והיוצאים עמה.<p dir=""rtl"">איתא בברייתא להדיא וכן מדוייק במשנה לקמן שיורשי כתובתה חייבים בקבורתה.</p><p dir=""rtl"">ואינו יכול לומר אח אני יורש אשתו אין אני קובר משום דבאים עליו מב' צדדים דמתניתין ב&quot;ש דדרשי מדרש כתובה והם סוברים נתנה כתובה לגבות מחיים ששטר העומד לגבות כגבוי דמי, והגיע זמן פרעון הכתובה שכותב לה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב לך, ויבם כאחר דמי (ע' רש&quot;י ותוס' אם זה תרוץ נוסף ואף אליבא דב&quot;ה).</p>"	כתובות פ:		
